30/08/2025
English below
השבוע סיימתי לכתוב בספר התורה את פרשת אמור.
בסוף הפרשה התורה מספרת על המקושש עצים - אדם שיצא לאסוף עצים ולהדליק אש. על פי ציווי ה' למשה רבנו נגזר עליו עונש מוות.
חז"ל מסבירים שהמקושש רצה לחמם את המן כדי לאכול אותו חם. והרי המן, אותו לחם מן השמים, העיד בעצם קיומו על השבת- הוא ירד רק שישה ימים בשבוע, ובשבת לא ירד כלל.
אז איך ייתכן שאדם לוקח את המן, שהוא עדות לשבת, ובדיוק בו משתמש כדי לחלל את השבת?
יש פה יסוד גדול: אדם שרוצה להיות מחובר לרוחניות חייב לחבר את עצמו. אם אתה לא לוקח אחריות אישית ומתחבר מבפנים, תישאר מנותק גם אם אתהמוקף ברוחניות מבחוץ.
עכשיו חודש אלול אז חשבתי שזה מתאים לפסוק "אני לדודי ודודי לי" קודם כול אני לדודי. רק כשאני עושה את הצעד, כשאני בוחר לחבר את עצמי, אז "דודי לי" - אז יש נוכחות אלו-הית שמלווה אותי.
יכול אדם להיות עסוק ברוחניות, מוקף ברוחניות – ואף על פי כן לא להיות מושפע ממנה.
בתיה הבת שלי שבחרה דרך אחרת וחיה היום חיים חילוניים מוסיפה:
גם בלי קשר לאלוהים ולעולם הרוח יש פה קטע.
קח למשל את הערך של הדדיות בין אנשים.
שמעתי פעם משפט יפה שאומר, אם את רוצה להיות חלק מקהילה. תהיי הקהילה בעצמך. אם את רוצה שכשאת חולה מישהו יביא לך מרק, שימי לב לאחרים. מי חולה וישמח לקבל מרק. רק אחרי שבאופן אקטיבי נהיה מה שאנחנו רוצים הסביבה תחזיר לנו את המטבע.
"אז מה ששתינו אומרים בעצם, פאפא" (היא אומרת לי)
קחו אחריות על מה שחשוב לכם ותפעלו כדי ליצור אותו במציאות שלכם. בין אם זה רוח וחיבור לכח עליון ובין אם זה קשר חם בתוך משפחה.
שבוע טוב עזרא הסופר
This week I finished writing the Parashat Emor in the Sefer Torah.
At the end of the parasha, the Torah tells about the mekoshesh etzim – a man who went out to collect wood and light a fire. By Hashem’s command to Moshe Rabbeinu, he was sentenced to death.
Chazal explain that the mekoshesh wanted to heat the man so he could eat it warm. And behold, the man – that bread from shamayim – testified by its very existence to Shabbat: it fell only six days a week, and on Shabbat it did not fall at all.
So how could it be that a man takes the man, which is testimony to Shabbat, and uses it precisely to desecrate Shabbat?
Here lies a great yesod: A person who wants to be connected to ruchaniut must first connect himself. If you don’t take personal responsibility and connect from within, you will remain disconnected – even if you are surrounded by ruchaniut from the outside.
Now it is the month of Elul, so I thought it fits with the pasuk “Ani leDodi veDodi li” – first of all Ani leDodi. Only when I take the step, when I choose to connect myself, then Dodi li – then there is a Divine presence that accompanies me.
A person can be occupied with ruchaniut, surrounded by ruchaniut – and yet not be influenced by it.
Batya, my daughter, who chose a different path and today lives a secular life, adds:
Even without connection to Hashem or to olam ha’ruchani, there is an important point here.
Take, for example, the value of reciprocity between people.
I once heard a beautiful saying: if you want to be part of a community – be the community yourself. If you want that when you are sick someone will bring you soup, pay attention to others. Who is sick and would be happy to receive soup? Only after we actively become what we want will the environment return the coin to us.
“So what we’re both really saying, Papa,” (she tells me),
Take responsibility for what is important to you and act to create it in your reality. Whether it is ruach and connection to a Higher Power, or whether it is a warm bond within a family.
Shavua Tov,
Ezra HaSofer
